לכאורה, ירושלים היא מהמקומות המטוילים בישראל. מגיעים אליה בבית הספר היסודי, בתיכון, בצבא ובבר- מצווה של הילד של השכנים. הבעיה היא שמסיבות כאלה ואחרות, הקהל היהודי- ישראלי מסייר שוב ושוב באותן מקומות. ברשימה הנ"ל תמצאו חמישה מקומת מעניינים, שנמצאים מחוץ ל"שטאנץ" הקבוע. את הרובע היהודי, הכותל ושוק מחנה יהודה לא תמצאו ברשימה הזאת.
הערה: אין לראות ברשימה זו "מדריך"- על מנת לשמור על אורך מאמר סביר, לא כללתי רקע היסטורי לכל אתר ואתר. אחריות זו "מוטלת" על המטייל.
1. הרובע המוסלמי
כמדריך, אני רגיל לשמוע מהאורחים שלי את ההנחיה "אבל בלי מעבר ברובע המוסלמי". את ההנחיה הזאת שמעתי מקציני בטיחות של חברות היי-טק, ממארחים של תיירים מחו"ל ומחברות טיולים שונות. אין לי כוונה להתווכח עם ההנחיה ואין לראות בפוסט זה "הזמנה" לטייל במקום בו אתם מרגישים לא בנוח, אך מי שמרגיש בנוח יימצא ברובע המוסלמי כמה מהפנינים היפות ביותר של ירושלים העתיקה. אציין כמה מהם:
שוק הכותנה- שוק הכותנה נבנה במאה ה-14 על ידי האמיר הממלוכי תנכיז כחלק מפיתוח הרובע המוסלמי כולו בתקופה זו. פתחו ברחוב הגיא, בסמוך ליציאה הצפונית מרחבת הכותל, וסופו בשער הכותנה, אחד משערי הר הבית. לאורך השוק ניתן לראות כתובות ערביות מן התקופה הממלוכית, חנויות מתוקים ואת בית הקפה של אבו-מוסה, מבתי הקפה האיכותיים והמסורתיים של ירושלים העתיקה.
הטחינה של האחים ג'בריני- האחים איחסאחק וזכריה ג'בריני מתפעלים את העסק המשפחתי שהוקם לפני כ-140 שנה (עם הפסקה קצרה בשנות ה-80) וממשיכים לייצר טחינה באותו אופן כפי שעשו אבותיהם. הייצור המסורתי, עם הקלייה האיטית והטחינה באבני ריחיים, מספק טחינה בטעם מיוחד, השונה מהטחינה המסחרית שאתם מכירים מהסופרמרקט. כדי להגיע למפעל יש להכנס לעיר העתיקה דרך שער שכם ולפנות שמאלה בפנייה הראשונה, אל רחוב 'אל מאלוויה'.
מנזר האחיות ציון- ב-1866 נחנך המנזר הקתולי, תחת ניצוחו של מסדר 'האחיות ציון' שהוקם על ידי האחים היהודים- מומרים אלפונס ותיאודור רטיסבון. כחלק מבניית המנזר נערכו חפירות ארכיאולוגיות על ידי הארכיאולוג הצרפתי הנודע שארל קלרמון- גאנו. ממצאי החפירות שולבו במתחם וניתן לבקר בהם תמורת תשלום סמלי. הממצאים כולים רחבת אבן מרשימה מהמאה השנייה, אשר הייתה חלק מהפורום שהקים באזור הדריאנוס, קיסר רומי ובריכת אגירה מתקופת בית- שני- בריכת הסתרוטיון. כמו כן ניתן לראות ממצאים קטנים המוצגים בויטרנות. כדי להגיע למנזר יש להגיע לרחוב דרך שער האריות, בסמוך לתחנה השנייה של הוויה דולרוזה.
מוזיאון הפרנציסקני החדש- אם לא הייתם אז קדימה- מהר!! ממליץ לקרוא את הכתבה הזאת שכתב משה גלעד בעיתון הארץ.
2. המנזר הבנדיקטיני בהר הזיתים וקברה של הנזיה פאולה
בשל חשיבותו הרבה בנצרות, הר הזיתים "מכוסה" במנזרים וכנסיות- כולם מעניינם ובכולם שווה לבקר. הפעם, אני מזמין אתכם לבקר דווקא באחד המנזרים הפחות מוכרים בהר- המנזר הבנדיקטני. לעומת המנזר השכן, "פאטר נוסטר", המנזר הבנדיקטני כמעט שיתום ממבקרים. הדלת הכחולה והקטנה אינה מסגירה את העושר והיופי שבמנזר זה. בשעות בהם המנזר פתוח למבקרים, ניתן לצלצל בפעמון ולהיכנס פנימה. מצד ימין של המבואה ניתן לבקר בכנסייה פשוטה אך יפה ובעלת עיטורים ייחודיים. כל העיטורים האומנותיים נעשים במקום על ידי הנזירות. מצד שמאל ניתן לבקר בחצר המנזר, הכוללת, איך לא, עצי זית ונוף עוצר נשימה של העיר העתיקה. בסמוך לגן, נמצא בית הקברות של המנזר ובו קברה של הנזירה פאולה. מורתי יסכה הרני כתבה על דמותה של הנזירה היהודייה מאמר מקיף ששווה לקרוא. עוד במנזר: חנות קטנה לממכר שמן זית, איקונות ודבש.
3. מנזר יוחנן במדבר במושב אבן ספיר- נכון זה לא בדיוק ירושלים אבל שווה את הנסיעה. במושב אבן ספיר, בסמוך להדסה עין כרם שוכן מנזר יוחנן במדבר. המנזר הפרנציסקני מוקדש ליוחנן המטביל שעל פי המסורת הקתולית, נולד וגדל בעין כרם הסמוכה. לפי התיאור בברית החדשה יוחנן נהג להתבודד "במדבר" ומכאן שמו של המנזר. נכון, המנזר מוקף בנוף של הרי ירושלים, לא בדיוק נוף מדברי "קלאסי" אך ייתכן שהכוונה ב"מדבר" היא למקום שאינו מיושב- WILDERNESS ולא DESERT. מתחם המנזר כולל כנסייה, מעיין, מערה וצמחייה יפה.
4. קומת הגג של בנין כלל- לפני כמה שנים נרכשה הקומה העליונה והתחונה של בניין כלל, מבנינים הידועים לשמצה בירושלים, על ידי כנסיית "מלך המלכים"- כנסייה פרוטסטנטינית-אוונגלית. הכנסייה משתמשמת בקומה העליונה כ"בית תפילה" עבור יהודיים משיחיים ונוצרים אוונגלים. הנוף הנשקף מהמקום עוצר נשימה וייחודי מבין נקודות הנוף של ירושלים. על מנת לבקר במקום יש לתאם מראש עם מרכז המבקרים של הכנסייה ולעלות במעלית לקומה האחרונה במגדל כלל.
5. בית אליאנס- אם לא הייתם אז קדימה, רוצו לבקר, לפני שייגמר. בית אליאנס הוקם כבית ספר עברי ב-1882 ופעל בגלגולים כאלו ואחרים עד שנות ה-90. לאחר הזנחה רבת שנים המבנה הועבר, באופן זמני, לעמותת "רוח חדשה" הפועלת להשארת צעירים בירושלים. העמותה מקיימת במקום סדנאות, מסיבות ופעיליות שונות בתחום הרוח והתרבות.